"וַיּוֹצִאֵנוּ יְיָ מִמִצְרַיִם" - לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, וְלֹא עַל יְדֵי שָׂרָף, וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי יְיָ":

"וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה" - אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ
"וְהִכֵּיתִי כָּל בְכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" - אֲנִי וְלֹא שָׂרָף
"וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים" - אֲנִי ולֹא הַשָּׁלִיחַ
"אֲנִי יְיָ" - אֲנִי הוּא ולֹא אַחֵר.

לא מובן מה הכוונה "אֲנִי יְיָ" - אֲנִי הוּא ולֹא אַחֵר. הרי הקדוש ברוך הוא לא גוף ולא גשמי כלל ח"ו וכל פעולותיו בעולם הן על ידי ברואים העושים את רצונו ושליחותו. אם כך מה הכוונה כאן אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ, אֲנִי וְלֹא שָׂרָף, אֲנִי ולֹא הַשָּׁלִיחַ וכו' אלא שהוא בעצמו כביכול עשה זאת?
וי"ל ע"ד אפשר שהכוונה למשה. עם על הרבי אנו יודעים שהוא עצמות ומהות כפי שמלובש וכו' והתפשטותיה דמשה בכל דרא ודרא הרי שמשה רבינו בוודאי גם היה בדרגא הנ"ל והביאור הוא שכל נברא כמו מלאך ושרף שעושים שליחותו של מקום הרי הם בטלים אליו בשעת השליחות עד שאין שמם הפרטי נקרא באותו רגע אלא הויה ועם כל זאת אין הנבראים יכולים להיות בביטול מוחלט אלא ביטול היש ז"א יש את הנברא (מלאך וכו') אלא שהוא בטל אל ה' ועושה את שליחותו ורצונו לעומת זאת משה רבינו עליו השלום היה בדרגת ביטול מוחלט, ביטול במציאות שאמר ונחנו מה וגם כתיב שכינה מדברת מתוך גרונו של משה. על ביטול והתאחדות מוחלטת עם ה' כזה שייך לומר שהקב"ה בעצמו פעל שם כנ"ל.